קיצוץ (לא גילוח) שיער ערווה לגבר
הרב יניב חניאיגאיירתשעג23/04/2013
שאלה:
שלום וברכה, האם מותר לגבר לקצר שיער ערווה עם מספריים - נגיד למשל לאורך סנטימטר? תודה
תשובה:
לכאורה אני לא רואה מקום לאסור אם המטרה היא של נוחות ולא ליופי. למרות שבגדול אם אין ממש סיבה טובה לא הייתי ממליץ, זו נראית לי התעסקות מיותרת עם איזור צנוע.תשובות נוספות בנושא-
הורדת שיער
עד כמה שאני יכול לחשוב אין היתר כזה אלא אם כן מדובר בבעיה רפואית של ממש, אחרת זה ממש איסור לא ילבש וזה אסור לגמרי.
עד כמה שאני יכול לחשוב אין היתר כזה אלא אם כן מדובר בבעיה רפואית של ממש, אחרת זה ממש איסור לא ילבש וזה אסור לגמרי.
תפילה לכיוון ירושלים
על פי דברי חכמים צריך כל יהודי להתפלל ירושלים, בכל מקום בו הוא נמצא. יש בכך גם ערך נוסף- שכל היהודים בעולם מתפללים אל אותו מקום. כך שיהודים במזרח ארץ ישראל מתפללים למערב ויהודים במערב ארץ ישראל מתפללים במזרח, יהודים בצפון הארץ מתפללים לדרום (כיוון ירושלים) ואילו יהודים בדרום מתפללים צפונה וכדומה.
אולם לא תמיד אפשר לשים את הארון בדיוק בכיוון של ירושלים, מבחינה טכנית, במקרה כזה, העיקר להתפלל לכיוון ירושלים, לכן, אם מחמת טעות או אונס ארון הקודש אינו מכוון ממש כנגד ירושלים, המתפללים יכולים לכוון את הפנים שלהם כלפי ירושלים. אולם, אם כל הציבור טועים ופונים לכיוון ארון הקודש, מוטב שלא לפרוש מהציבור, צריך להתפלל אל הכיוון שאליו מתפללים כולם, במקרה כזה עדיף להפנות את הראש לכיוון ירושלים בכל זאת. אם מתפללים בשעת דחק בזמן נסיעה, כשהרכב מסתובב כל פעם לכיוון אחר אין צורך לכוון לכיוון ירושלים, אלא יושבים כרגיל ומתפללים.
על פי דברי חכמים צריך כל יהודי להתפלל ירושלים, בכל מקום בו הוא נמצא. יש בכך גם ערך נוסף- שכל היהודים בעולם מתפללים אל אותו מקום. כך שיהודים במזרח ארץ ישראל מתפללים למערב ויהודים במערב ארץ ישראל מתפללים במזרח, יהודים בצפון הארץ מתפללים לדרום (כיוון ירושלים) ואילו יהודים בדרום מתפללים צפונה וכדומה.
אולם לא תמיד אפשר לשים את הארון בדיוק בכיוון של ירושלים, מבחינה טכנית, במקרה כזה, העיקר להתפלל לכיוון ירושלים, לכן, אם מחמת טעות או אונס ארון הקודש אינו מכוון ממש כנגד ירושלים, המתפללים יכולים לכוון את הפנים שלהם כלפי ירושלים. אולם, אם כל הציבור טועים ופונים לכיוון ארון הקודש, מוטב שלא לפרוש מהציבור, צריך להתפלל אל הכיוון שאליו מתפללים כולם, במקרה כזה עדיף להפנות את הראש לכיוון ירושלים בכל זאת. אם מתפללים בשעת דחק בזמן נסיעה, כשהרכב מסתובב כל פעם לכיוון אחר אין צורך לכוון לכיוון ירושלים, אלא יושבים כרגיל ומתפללים.
זוגיות
אני מצטער על הישירות, אבל השאלה שלך מאוד רצינית ואני רוצה לדעת נקודה נוספת בפרטים.... השאלה שלך מצריכה הרבה מחשבה.
האם את דתיה והאם החבר שלך דתי?
אני מצטער על הישירות, אבל השאלה שלך מאוד רצינית ואני רוצה לדעת נקודה נוספת בפרטים.... השאלה שלך מצריכה הרבה מחשבה.
האם את דתיה והאם החבר שלך דתי?
לנקות המנעל בשבת
1. בכותל מותר לשפשף את הנעל, בקרקע חכמים אוסרים. כמו כן חכמים אוסרים במשהו חד במיוחד משום ממחק.
2. מותר לשפשף קלות מחוץ כדי להסיר את הגוש עצמו,\ אולם לא לנקות את הסימן מהחולצה. כמו כן מותר לשפשף מבפנים, שלא על האדמה עצמה, אלא כדי להפיל את החיצוני.
1. בכותל מותר לשפשף את הנעל, בקרקע חכמים אוסרים. כמו כן חכמים אוסרים במשהו חד במיוחד משום ממחק.
2. מותר לשפשף קלות מחוץ כדי להסיר את הגוש עצמו,\ אולם לא לנקות את הסימן מהחולצה. כמו כן מותר לשפשף מבפנים, שלא על האדמה עצמה, אלא כדי להפיל את החיצוני.
השואה
טוב, כפי שאת בטח יודעת, זו שאלה קשה, שלמעשה אין עליה תשובה. לפחות לא תשובה מליאה. זו השאלה הכי קשה של דורנו, ללא ספק. אם כי גרסאות של השאלה הזו היו קשות בכל הדורות. העניין של הרע בעולם, או הרע מול הטוב תמיד הציקה ותמיד תציק לאנשים. אם כי ללא ספק השואה היא סוג של שיא מטורף וחמור של העניין הזה.
האמת היא שאנחנו לא יכולים להבין את השואה, אני לא חושב שמישהו טוען שהוא יכול. מלבד לומר שמדובר על אירוע שהוא בקנה מידה שגדול עלינו. יותר גדול מהכל, מכל היכולות שלנו להכיל.
יתכן והשואה צריכה גם לגרום לנו להגדיר מחדש את המושגים של טוב ורע, והקב"ה טוב וכדומה... אולם זה נכון גם לגבי האנושות... העובדה שהאנושות הגיעה לשואה היא הוכחה שכל המושגים שלנו מוגבלים, שיש לנו חוסר יכולת להכיל. אז בהחלט אפשר לומר שכשאנחנו אומרים שהקב"ה הוא טוב אנחנו מתכוונים "טוב" במובן של שלנו, מנקודת מבט שלנו, אולם הטוב האלוקי הוא ככל הנראה הרבה מעבר לזה ורחוק מהבנתנו. כמו הרע בעולם...
מה שאני רוצה לומר זה שהשואה מציבה עניין שהוא רחוק מהבנה אנושית בקנה מידה כזה- שהיא רק מבהירה כמה זה לא הגיוני להבין את האלוקות, את הטוב ואת הרע שיש בעולם.
אז מכאן ש"הכל טוב" הוא כנראה מושג שצריך הרבה שכלול, ולעיתים האלוקים יכול לעשות דברים שהם לגמרי ולחלוטין לא בקנה המידה של תפיסה אנושית.
טוב, כפי שאת בטח יודעת, זו שאלה קשה, שלמעשה אין עליה תשובה. לפחות לא תשובה מליאה. זו השאלה הכי קשה של דורנו, ללא ספק. אם כי גרסאות של השאלה הזו היו קשות בכל הדורות. העניין של הרע בעולם, או הרע מול הטוב תמיד הציקה ותמיד תציק לאנשים. אם כי ללא ספק השואה היא סוג של שיא מטורף וחמור של העניין הזה.
האמת היא שאנחנו לא יכולים להבין את השואה, אני לא חושב שמישהו טוען שהוא יכול. מלבד לומר שמדובר על אירוע שהוא בקנה מידה שגדול עלינו. יותר גדול מהכל, מכל היכולות שלנו להכיל.
יתכן והשואה צריכה גם לגרום לנו להגדיר מחדש את המושגים של טוב ורע, והקב"ה טוב וכדומה... אולם זה נכון גם לגבי האנושות... העובדה שהאנושות הגיעה לשואה היא הוכחה שכל המושגים שלנו מוגבלים, שיש לנו חוסר יכולת להכיל. אז בהחלט אפשר לומר שכשאנחנו אומרים שהקב"ה הוא טוב אנחנו מתכוונים "טוב" במובן של שלנו, מנקודת מבט שלנו, אולם הטוב האלוקי הוא ככל הנראה הרבה מעבר לזה ורחוק מהבנתנו. כמו הרע בעולם...
מה שאני רוצה לומר זה שהשואה מציבה עניין שהוא רחוק מהבנה אנושית בקנה מידה כזה- שהיא רק מבהירה כמה זה לא הגיוני להבין את האלוקות, את הטוב ואת הרע שיש בעולם.
אז מכאן ש"הכל טוב" הוא כנראה מושג שצריך הרבה שכלול, ולעיתים האלוקים יכול לעשות דברים שהם לגמרי ולחלוטין לא בקנה המידה של תפיסה אנושית.
שאלות בנושא תפילה ונידה
א) ישר כח עצום לשניכם על ההתקדמות הרבה בשני המסלולים, גם במסלול שלך וגם במסלול שלה, זו בהחלט לא דרך קלה ויש בה הרבה קשיים, הקב"ה יברך שתזכו להתקדם והרבה סיוע אלוקי בדרך. ב) לגבי השאלה הראשונה, יש בהחלט צורך לשמור את ההרחקות הללו, לפי חלק מהדעות (לא כל הדעות) האיסור הוא ממש איסור ערווה וגם לפי שאר הדעות מדובר על איסור חמור. חכמים גם מדברים על החשיבות הגדולה של הריחוק הזה למען הזוגיות (ההרחקה גורמת לכך שה"חזרה למגע" היא מאוד מיוחדת, כמו החופה) וכן על כך שאי שמירת ההרחקה יכול בקלות להוביל לנפילות של קיום יחסים ממש. מצד שני, ללא ספק מדובר באיסור לא קל למישהו שלא גדל והתחנך על החשיבות של הדבר. אני חושב שהדרך המרכזית היא להוסיף לימוד, שאשתך שתחיה תלמד קצת יותר על הנושא ועל החשיבות וכדומה, זה מאוד יעזור לה להבין את הרקע של הדברים וממילא להתקרב לשמירה מעשית. אני ממש סבור שללא ידע רחב יחסית (גם ידע הלכתי של מה מותר ומה אסור וגם ידע של הרקע האמוני) קשה עד בלתי אפשרי לשמור את האיסורים הללו. ולכן חשוב להגביר את הידע. יש בכך גם אחריות גדולה עליך, לתמיך בה ולעודד אותה ככל הניתן בתקופה הזו, לעיתים קרובות אני חושב שזו מטרת התקופה הזו, לעורר את כח הדיבור של בני הזוג, את האמירה החיובית, את התקשורת המילולית וכל מה שקשור בה, זה בדיוק הזמן להוכיח את ה"אהבה שאינה תלויה בדבר" ושאינה תלויה במגע, הזמן להוכיח שניתן לשמור על קשר רוחני עמוק גם בלי הצד הגופני. זה קשה, אבל זו מטרת התקופה הזו. נסו לדבר על כך ביחד, לחשוב על החשיבות (מצוות הנידה היא יסוד היסודות של הבית היהודי) וללמוד עוד קצתעלהרקע האמוני של הדברים, יתכן וזה יעזור לה להתקדם. אני גם מקווה ומתפלל שהקב"ה יזכה אתכם בהריון, כך שלזמן מה של התרגלות לא תעמדו בנסיון הזה. לגבי התפילה- סוף זמן קריאת שמע לספרדים הוא בערך 8:15, בזמנים מאוד לחוצים ניתן לסמוך על השיטות האשכנזיות שזה עד 9:10 בערך. מה שחייבים לומר זה ברוך שאמר, אשרי, ההלולויות האחרונות (שני הפרקים האחרונים בפרקי דזמרא), ישתבח, ומשם עד אחרי עמידה (קריאת שמע וברכותיה ועמידה). לאט לאט תוסיף חלקים. בהצלחה רבה!
א) ישר כח עצום לשניכם על ההתקדמות הרבה בשני המסלולים, גם במסלול שלך וגם במסלול שלה, זו בהחלט לא דרך קלה ויש בה הרבה קשיים, הקב"ה יברך שתזכו להתקדם והרבה סיוע אלוקי בדרך. ב) לגבי השאלה הראשונה, יש בהחלט צורך לשמור את ההרחקות הללו, לפי חלק מהדעות (לא כל הדעות) האיסור הוא ממש איסור ערווה וגם לפי שאר הדעות מדובר על איסור חמור. חכמים גם מדברים על החשיבות הגדולה של הריחוק הזה למען הזוגיות (ההרחקה גורמת לכך שה"חזרה למגע" היא מאוד מיוחדת, כמו החופה) וכן על כך שאי שמירת ההרחקה יכול בקלות להוביל לנפילות של קיום יחסים ממש. מצד שני, ללא ספק מדובר באיסור לא קל למישהו שלא גדל והתחנך על החשיבות של הדבר. אני חושב שהדרך המרכזית היא להוסיף לימוד, שאשתך שתחיה תלמד קצת יותר על הנושא ועל החשיבות וכדומה, זה מאוד יעזור לה להבין את הרקע של הדברים וממילא להתקרב לשמירה מעשית. אני ממש סבור שללא ידע רחב יחסית (גם ידע הלכתי של מה מותר ומה אסור וגם ידע של הרקע האמוני) קשה עד בלתי אפשרי לשמור את האיסורים הללו. ולכן חשוב להגביר את הידע. יש בכך גם אחריות גדולה עליך, לתמיך בה ולעודד אותה ככל הניתן בתקופה הזו, לעיתים קרובות אני חושב שזו מטרת התקופה הזו, לעורר את כח הדיבור של בני הזוג, את האמירה החיובית, את התקשורת המילולית וכל מה שקשור בה, זה בדיוק הזמן להוכיח את ה"אהבה שאינה תלויה בדבר" ושאינה תלויה במגע, הזמן להוכיח שניתן לשמור על קשר רוחני עמוק גם בלי הצד הגופני. זה קשה, אבל זו מטרת התקופה הזו. נסו לדבר על כך ביחד, לחשוב על החשיבות (מצוות הנידה היא יסוד היסודות של הבית היהודי) וללמוד עוד קצתעלהרקע האמוני של הדברים, יתכן וזה יעזור לה להתקדם. אני גם מקווה ומתפלל שהקב"ה יזכה אתכם בהריון, כך שלזמן מה של התרגלות לא תעמדו בנסיון הזה. לגבי התפילה- סוף זמן קריאת שמע לספרדים הוא בערך 8:15, בזמנים מאוד לחוצים ניתן לסמוך על השיטות האשכנזיות שזה עד 9:10 בערך. מה שחייבים לומר זה ברוך שאמר, אשרי, ההלולויות האחרונות (שני הפרקים האחרונים בפרקי דזמרא), ישתבח, ומשם עד אחרי עמידה (קריאת שמע וברכותיה ועמידה). לאט לאט תוסיף חלקים. בהצלחה רבה!
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
